שפת הגישור
המגשר הדובר את שפת הגישור – דובר את שפת השלום הרכה, הלא שיפוטית, המעודדת פתיחות, המכבדת, מקרבת, המדבקת בין הצדדים.
בעזרת השפה ומגוון אפשרויותיה הוא מזהה – את “האני” המדבר מתוך גרונו של המתגשר, את הנרטיב והאינטרסים של אותו “אני” הטוען טענותיו.
מזהה את החסמים של “האני הנבחר” ומה הם משרתים.
בד בבד מזהה את חסמיו שלו כמגשר: איזה מדמויות ה”אני” שבתוכו עולה ברגע נתון.
כמו כן, הוא בוחר את העיתוי- לנגיעה באני, מזהה ומתכנן את שלבי ההתקדמות בתהליך דרך ביטוי- בחירת הכלים המתאימים לכל שלב ושלב.
כחלק מהשפה הגישורית משתמש המגשר במודלינג, שיחה בין קולות אמביוולנטיים, בשיקוף, שאילת שאלות, בניסוח מחדש, שתיקה, היזון חוזר, משחק תפקידים וקולות , היפותזות, סיפורים, העצמה ולעיתים פרובוקציות.
וכל זאת כדי להביא את הצדדים המתדיינים לשלום ולהשלמה.
